"השלום הכלכלי" של טראמפ, השלב השני בעסקה בעזה והחשש במצרים ממתנה פוליטית לנתניהו ערב הבחירות: אישור הסכם הענק הוא לא רק צעד כלכלי אדיר - אלא מאבק שקט על עיצוב השלב הבא במזרח התיכון
דרשן ממכה נשא דרשה אנטישמית גלויה, קילל את כל היהודים והילל את המאבק הפלסטיני, כשהדברים שודרו למיליוני מוסלמים ברחבי העולם. הדרשה משקפת מסורת אנטישמית ממוסדת בסעודיה, ששוררת גם במאה ה-21
ההסכם עם מצרים, שיכניס 59 מיליארד שקלים לקופת המדינה, לא היה יוצא לפועל אם נתניהו לא היה נלחם בקמפיין השקרי האדיר שהתנהל מולו. לא יפתיע בכלל אם גם חוק הגיוס יביס את ההתנגדות ויתגלה כחוק היסטורי | צפו
גורמים מדיניים וצבאיים בישראל ממשיכים לציין שהמלחמה הבאה נגד חיזבאללה קרבה - ובלתי נמנעת. אולם היחלשות איראן, שינוי המשטר בסוריה, זהותו החיובית של נשיא לבנון והלחץ האמריקני עשויים להסיר, או לפחות להקטין באופן משמעותי את הסכנה מלבנון
אנטישמיות גוברת, פוליטיזציה קיצונית והיעדר תחושת ביטחון באוניברסיטאות האמריקאיות דוחפים סטודנטים יהודים לחפש אלטרנטיבה. ישראל, דווקא בעיצומה של תקופה מורכבת, הופכת עבורם למרחב בטוח, טבעי ומושך ללימודים, זהות וחיבור עתידי לקהילה ולמדינה
גיוס חרדים לא נולד מכפייה או מסיסמאות, אלא מהקשבה אמיתית לבחורים, להורים ולמציאות עצמה. מי שמכיר את המערכת מבפנים יודע: שירות צבאי מותאם לא מחליש את הזהות החרדית, אלא מחזק את הביטחון, האחריות והתקווה לדור הבא
חשיפת העתירה נגד מינוי זיני לתפקיד גילתה כי מדובר במסמך פוליטי, בלי שום משמעות ביטחונית. אובדן הגבולות של העותרים מעלה שאלות קשות על שיקול דעתם, על סדר העדיפויות שלהם - ועל התהליכים בארגון שכשל לחלוטין בשבעה באוקטובר | צפו
גינויו החד־משמעי של המופתי לפיגוע האנטישמי בסידני מציב קול מוסרי וצלול מול האלימות והשנאה. בתוך ימים של הקצנה וייבוא סכסוכים אל המרחב האזרחי, הוא מזכיר כי הנהגה דתית אחראית וסולידריות אנושית הן לא רק אפשריות - אלא חיוניות
רצח יהודים היה רק שאלה של זמן, בהתחשב בהתעלמות מהאנטישמיות המבעבעת. אבל איך ייתכן שבאוסטרליה ובאירופה לא מבינים שהאסלאם הקיצוני לא מכוון רק ליהודים, והוא מתכוון לכבוש אותם - בדרך להנחלת חוקי השריעה?
שילוב מפלגות ערביות מתונות בקואליציה הוא לא ויתור פוליטי אלא חובה ערכית ומעשית. מי שפוסל ציבור שלם מחזק קיצוניות ומחליש את הדמוקרטיה הישראלית
הנתק בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות אינו כשל רגשי אלא תוצאה של פוליטיזציה מתמשכת. גוף ממשלתי הנתון לגחמות קואליציוניות לא יכול לנהל קשר זהותי עמוק, ולכן האחריות חייבת לעבור למוסד הנשיאות כפרויקט לאומי מאחד ולא מפלג
בקשה לביטול דיון בשם פגישה מדינית שולית, אורח זר שמובא אל אולם השופטים והליך שנקטע באמצע יוצרים תמונה מטרידה של התנהלות כוחנית מול מערכת שאמורה להיות חסינה ללחצים. במקום גבולות ברורים בין משפט לפוליטיקה, נוצר רגע שבו סדרי הדין מתכופפים מול הצגה מתוזמרת
השופטים עושים טובה שהם מאפשרים לראש הממשלה לקיים פגישה חשובה, וגם זה רק אחרי שהם גורמים למבוכה מדינית. אבל כשהתביעה רוצה להפסיק דיון באמצע היום בתירוצים הזויים, אף פעם אין להם בעיה עם זה | צפו
ראש הממשלה קרא ליהודי הגולה לעלות למקום שבו הממשלה והצבא מגינים על חיי יהודים. הבעיה היא שהמספרים מוכיחים: ישראל היא המדינה עם הסיכויים הגבוהים ביותר למות מוות לא טבעי בשל היותנו יהודים
הטבח בסידני הוא לא רק זעזוע מקומי אלא אות אזהרה עולמי. כל עוד אירופה תסתפק בגינויים והצהרות סולידריות, מבלי להכיר באנטישמיות אלימה כטרור ולפעול נגדה בהתאם, היא תמשיך להיכשל בהגנה על ערכיה ועל ביטחון הקהילות היהודיות בשטחה
המדיניות של ישראל לא קונה לנו תומכים בעולם, אבל ישראל היא לא הסיבה לאנטישמיות. שנאת זרים תמיד מוצאת את אותו יעד ישן - היהודי. אפשר להתנגד לנתניהו שמוביל אותנו לחידלון, אבל הדם בפיגוע בסידני על הידיים של המנהיגים האוסטרליים שנירמלו את השנאה ליהודים בארצם
"לקנות שקט", "רפיון", "פייסנות", המילים האלו נזרקות החוצה - כאילו לא מדובר בדיוק במדיניות שהממשלה הזו עצמה הובילה במשך שנים מול חמאס. "כל הפוסל במומו פוסל", אמרו האמוראים וידעו שמי שמעביר ביקורת על פגם מסוים אצל חברו, צריך קודם קודם לבדוק את עצמו
בסרטון שפרסם, מגל יוצא נגד ברקוביץ' ואומר כי הוא בדרך כלל אינו מתייחס כלל לדברים שברקוביץ' אומר, כי לדבריו מדובר ברמה נמוכה. אך הפעם, בכל זאת בחר מגל להתייחס לאירוע שבו תקף ברקוביץ' את שורד השבי איתן מור על השתתפותו בתוכנית הפטריוטים
מאחורי הסיסמה החברתית של "שמירה על המבוטחים", משרד האוצר מקדם מהלך שיחסל את הייצוג המקצועי בתביעות סיעוד. בלי חלופה ציבורית ובלי דיון אמיתי, קשישים וחולים יישארו לבד מול מערכות חזקות ומרתיעות - וללא יכולת ממשית לממש את זכויותיהם
הטבח בבונדיי ביץ' לא הגיע משום מקום. כשהממשלה מגמגמת, האוניברסיטאות מכילות והתקשורת מחפשת תירוצים - הדרך מכתובות נאצה לירי חי הייתה קצרה מתמיד. חנוכה הוא חג של אור בפרהסיה, ואם אוסטרליה לא מסוגלת להגן על יהודים באור יום, היא איבדה את דרכה
בעיצומה של מלחמה, כשצה"ל זקוק נואשות ללוחמים והציבור קורס תחת נטל המילואים והשכול, הממשלה מקדמת חוק השתמטות שמפקיר את ביטחון המדינה. המאבק על הגיוס הוא מאבק על דמותה של ישראל ועל עצם קיומו של צבא העם
הקואליציה מציעה לאופוזיציה למנות חצי מחברי ועדת החקירה לאסון 7 באוקטובר, כמו שעשו בארה"ב לאחר אסון התאומים. אבל גם זה לא מספיק להם, אז הם משקרים שהחוק קובע שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית | צפו
בעיני חייל משוחרר נראה חוף בונדיי כמקום הכי כיפי בעולם, רחוק כל כך מישראל שבה גדלתי. הפיגוע הבוקר מלמד משהו לא רק על שנאת ישראל, אלא על גודל האסון שהביאו מדינות המערב על עצמן
הצורך המביש לייבא מים מאפגניסטן חושף את כישלון ניהול המשאבים, פוגע בכבוד הלאומי ומעמיק את התלות במשטר הטליבאן. משבר המים הפך מאתגר סביבתי לאיום אסטרטגי המאיץ מחאה פנימית ומעמיד בספק את עתיד הרפובליקה האסלאמית
מינוי בכירים מתוך המחנה, ציפייה לנאמנות אישית, אכזבה, כעס ומתקפה כשהם מסרבים לסטות מהחוק. כך נראית שיטת נתניהו ביחס למפכ"לים, יועצים משפטיים וראשי מערכת הביטחון - אז והיום
ההחלטה להגביל את חופש התנועה של אוהדי כדורגל בגלל הכיתוב על החולצה, מסמלת משטרה שהפכה למשטרת מחשבות ומתפקדת כמשטרת אופנה. היום אלה אוהדי הפועל תל אביב, מחר זה עלול להיות כל אחד מאתנו
החקירה בפרשת הפצ"רית תקועה, היועמ"שית מתערבת למרות ניגוד העניינים, ובג"ץ מתמהמה. במקביל, כנס העיתונאים להצלת התקשורת מידי הממשלה היה מסע מפואר של ירייה ברגל המאבק אליו יצאו, ומופע של ניסיון נואש לשמור על הגמוניית הדעות. וגם, עידן חדש בליכוד בפתח
מאחורי המריבות המתוקשרות מסתתרת אמת פשוטה: בחוק, הרמטכ"ל הוא המפקד היחיד שמוסמך לתת פקודות בצה"ל, בעוד שר הביטחון נועד בעיקר לתווך את החלטות הממשלה. כשהפוליטיקה חודרת לשדה הקרב - המערכת כולה מאבדת את יכולת ההכרעה, כפי שהודגם בצורה כואבת ב-7 באוקטובר
הם יודעים שרונן בר הזהיר לא פעם כי שב"כ התריע בפני נתניהו מפני המשך מימון חמאס. הם גם יודעים שבלילה של 7 באוקטובר עודכן עוזר המודיעין בלשכתו של אבי גיל, מזכירו הצבאי של נתניהו, על ידי השב"כ על המתרחש, דקה אחר דקה. אך הוא - לא העיר את הבוס
ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה פקיד שאינו נבחר - היועמ"ש - מחזיק בעוצמה פוליטית, משפטית ומוסדית חסרת תקדים, שמאפשרת לו לשלול כל החלטה או צעד שנוקטת הממשלה
